Shmuel Bet (Demo)

Although Hashem told Dovid that he would not be able to build the Beit Hamikdash, Dovid expresses his appreciation for all that Hashem had done for him until this point and for all that Hashem had promised to do for Dovid in the future.

_______________________

(יח) וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהֹוָה וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יְהֶֹוִה וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד-הֲלֹם:

(יט) וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יְהֶֹוִה וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל-בֵּית-עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי יְהֶֹוִה:

(כ) וּמַה-יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ אֲדֹנָי יְהֶֹוִה:

(כא) בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ וּכְלִבְּךָ עָשִׂיתָ אֵת כָּל-הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת לְהוֹדִיעַ אֶת-עַבְדֶּךָ:

(כב) עַל-כֵּן גָּדַלְתָּ יְהֹוָה אֱלֹהִים כִּי-אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ:

(כג) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ-אֱלֹהִים לִפְדּוֹת-לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו:

(כד) וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת-עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל ׀ לְךָ לְעָם עַד-עוֹלָם וְאַתָּה יְהֹוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים:

(כה) וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל-עַבְדְּךָ וְעַל-בֵּיתוֹ הָקֵם עַד-עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:

(כו) וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד-עוֹלָם לֵאמֹר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהִים עַל-יִשְׂרָאֵל וּבֵית עַבְדְּךָ דָּוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ:

(כז) כִּי-אַתָּה יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת-אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר בַּיִת אֶבְנֶה-לָּךְ עַל-כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת-לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת-הַתְּפִלָּה הַזֹּאת:

(כח) וְעַתָּה ׀ אֲדֹנָי יְהֶֹוִה אַתָּה-הוּא הָאֱלֹהִים וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת וַתְּדַבֵּר אֶל-עַבְדְּךָ אֶת-הַטּוֹבָה הַזֹּאת:

(כט) וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת-בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי-אַתָּה אֲדֹנָי יְהֶֹוִה דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית-עַבְדְּךָ לְעוֹלָם: